חברי שדה-בוקר עולים לקרקע במאי 1952, המחשבה הראשונית הייתה להקים חווה לגידול בקר, צאן וסוסים.
השנה יחגוג קיבוץ שדה-בוקר 70 שנים לעלייתם אל הקרקע.
כך מספר אברהם בן יעקב ("שפרדק"): "זו הייתה חבורה של אנשים שהקימה ישוב בדרך שלא דמתה להקמת שום משק אחר… היינו חבורה של כמה אנשים ששירתנו ביחד במודיעין של פיקוד דרום… זה היה משק של 12 ולפעמים 15 איש, אינדיבידואליסטים גמורים, בלי יותר מידי קשר בין אחד לשני… ובלי ידיעה איך מארגנים ישוב בצורה משותפת…"
במשך השנים עשה קיבוץ שדה בוקר ניסיונות חקלאיים רבים וכך כתב רפי בכרך, שהיה מחבורת המייסדים, בשנת 1977 בחגיגות שנת ה- 25 להקמת הקיבוץ: "בתחילה, עד שהגענו למצב כלכלי יציב, ניסינו וחיסלנו ענפים רבים, שהוכחו כבלתי כדאיים, לא מתאימים לאזור ובלתי נוחים לחברה קיבוצית."
בין הענפים שלא צלחו: גידול עדר סוסים, עדר צאן ומטעים של: אפרסקים, שקדים, גויאבה, שזיפים ורימונים, ואפילו הנסיון של ענף הדיג באגם ירוחם.
כיום קיבוץ שדה בוקר מתבסס כלכלית על מפעל 'דביק' לסרטי הדבקה בטכנולוגיה מתקדמת ועל לול לרבייה ופרגיות שכולל מדגרה חדשנית ומשוכללת.
בנוסף מתפרנסים בו משותפויות חקלאיות, שדה סולארי, תיירות, עסקים קטנים וכן מעבודת חוץ של חלק מהחברים.
קהילת שדה בוקר מונה כיום כ- 450 נפש – חברים, ילדים, צעירים, מועמדים לחברות ותושבים, המקיימים חיי קהילה, תרבות וחינוך עשירים ואיכותיים. בהחלט התקדמות מרשימה מלפני 70 שנים ו- 13 המייסדים…
