על מה חושבים ההיסטוריונים בצריף בן-גורין?
מה הם לומדים מחפצים שמוצגים בו?
בסדרה זו נכנס לצריף בהדרכתם של חוקרות וחוקרים שעוסקים בבן-גוריון
ותקופתו ונלמד מהם – איזה חפץ מסקרן אותם במיוחד כשהם נכנסים לצריף?
ואיך הוא קשור למחקר שלהם?
בין הדוברים: פרופ' אריה ספוזניק, פרופ' פולה קבלו, ד"ר גילי גופר, ד"ר אמיר גלילי, ד"ר עדי פורטוגז וד"ר עדי שרצר.
שמרו את התאריכים:
30.5 ,27.6 ,25.07, 29.08, 26.09, 31.10, 28.11, 26.12.
(יום שישי האחרון של כל חודש)
כל המפגשים יתקיימו בשעה 11:00 בצריף בן-גוריון

בסלון הצריף, לצד מזכרות שונות, תלויה מגילת העצמאות של מדינת ישראל.
המגילה, שמזוהה כל כך עם בן-גוריון, היא מתנה שקיבל מממשלת ישראל ליום הולדתו ה-85. מה מקומה של המגילה בצריף ובחייו של בן-גוריון ומה היא מספרת על היחסים בינו ובין מי שנתנה לו את המתנה – גולדה מאיר?

במקום בולט לעין-כל בצריף ממוקמות שתי מזכרות מסיורו של בן-גוריון בבורמה. מזכרות אלה מהוות פתח לדיון במאמר 'לקראת עולם חדש', שפרסם בשנתון הממשלה, בסתיו 1960. המאמר היה משיאיו של מהלך בן-גוריוני לטווית מערכת יחסים חזקה עם המדינות החדשות באסיה ואפריקה. נדון במערכת היחסים שנטוו עם המדינות החדשות ובקשר לקריאה לדיאלוג בין דתי בין הבודהיזם ליהדות.

בן-גוריון ראה אמנם בתנ"ך ספר השראה מכונן לתקומה היהודית, אבל בספריה שבצריף בן-גוריון יש מגוון עשיר של ספרים מן המסורת היהודית.
נשאל מה היה יחסו של בן-גוריון למורשת הספרותית שבן התנ"ך לפלמ"ח וניכנס יחד עמו לדיונים בנוגע למעמדו של התנ"ך אל מול התלמוד והספרות המסורתית של שנות הגלות.

הנגב, בו מצוי הצריף, נוכח גם בתוך הצריף. השארת נוכחות כפולה זו נשאל על יחסי אדם-סביבה בישראל.
נכיר את שבילי המטיילים בארץ ונשאל מה מקומה של הטיילות ושל שביל הטיילים בממוסד בתפישת הקשר בין האדם וסביבתו בחברה הישראלית על גווניה השונים וכיצד כל אלה חוזרים למדבר.

בצריף יש עדויות רבות ליחסים של בן-גוריון עם ציבורים שונים ומגוונים-מתנות, מכבים ומזכרות מוצגים בכל חדרי הבית. בן-גוריון לא רק קיבל מתנות ומכבים, אלא הקפיד לענות לפנים ולפונות אליו ולהתייחס אליהם באופן אישי. בעקבות המזכרות והמכתבים נתחקה אחרי המאפיין האינטראקטיבי במנהיגותו של דוד בן-גוריון.

"עם הקמת עצמאותנו המדינית נהיינו יותר לאזרחי העולם מאשר היינו קודם…וכשם שנאכל בשר ארגנטיני וחיטה רוסית ונחרוש בטרקטור אמריקני…-כך נקרא הספרות של כל העמים ונבקש חכמה בכל אשר תימצא."
חיפוש ה"חכמה", פיתוח תרבות, הגות וערכים עבריים ייחודיים כחלק מהסימפוניה האנושית הכללית, היו מטרה חשובה של המפעל הציוני כולו. בהשראת דמות אפלטון שבצריף, נתחקה אחרי האופן שבו תפס בן-גוריון את ההגות כעמוד תווך של המפעל הציוני.

הצריף הוא ביתו של בן-גוריון אבל אפשר ללמוד ממנו גם עם החברה הישראלית כולה: רהיטים שהיו מקובלים בשנות החמישים והשישים, תמונות, סידור הבית. המפגש האחרון בסדרה יציג חלקים פחות מוכרים בצריף: ארון הבגדים של בן-גוריון, תמונות המשפחה והרהיטים עצמם ויעלה שאלות על החברה הישראלית ועל בן-גוריון בעקבות החפצים שהקיפו אותו, שבחר לחיות בתוכם.