קריירה או שליחות?-נאום של בן-גוריון

קריירה או שליחות?-נאום של בן-גוריון

בחודש יוני, 1954, התכנסו כמה אלפי תלמידי שכבות י"א-י"ב, באמפי-תיאטרון טבעי בשייח' מוניס (כיום רמת אביב ואוניברסיטת תל-אביב) כדי להאזין לנאום של דוד בן-גוריון.
הם הגיעו מכל רחבי הארץ בהסעות.

מוגש לכם כאן נאומו של דוד בן-גוריון: 'קריירה או שליחות?'

תקציר

תלמידי ישראל.
ההיסטוריה היהודית בזמננו מציגה לכם ולכל הדור הצעיר בישראל שאלת גורל: קריירה או שליחות?
…האמת היא, כי הקמת המדינה הכניסה אותנו למערכה קשה לא רק עם העולם אשר מחוצה לנו, אלא גם למערכה פנימית, למאבק עם עצמנו, עם הרגלינו הגלותיים, עם עברנו התלוש ממציאות ומאחריות של עצמאות במולדת.
…הכרזת עצמאות אינה הופכת עם גלותי, מפוזר ותלוש ממקורות החיות והעצמאות – לעם עומד ברשות עצמו. דרושה לכך תמורה גדולה ורבת פנים. קודם כל תמורה גיאוגרפית: מפיזור לכינוס במולדת. ודרושה תמורה קשה מזו: תמורת מבנה, תמורה ביסודות חיינו הכלכליים והתרבותיים. יהודים השבים למולדת – וממשיכים בה חיי הגלות, יהפכו המדינה לגלות חדשה.
…דמות האדם בישראל פירושה קודם כל – דמות הנוער בישראל, יכולתו היוצרת יוזמתו החלוצית, נאמנותו לשליחות שהטילה עליו ההיסטוריה בדורנו. נוער קרייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, לקיום פארזיטי (טפילי), – נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו, בו יכריעו בנקל את עם ישראל.

אתם תלמידי בתי הספר התיכוניים, גם אלה מכם שנולדו בגולה ובאו בילדותם ארצה, התחנכתם בשנות התבגרותכם בשנים הקובעות אופיו של אדם, באווירה של עצמאות ישראל, ואין כל הכרח, ואין כל טעם שהליקויים, הפגימות והמידות הנפסדות שדבקו באדם הגלותי באשר חי בנכר, בתלות – יוספו להתקיים בתוככם. אתם הדור הראשון לגאולה, ו“אצילות מחייבת”. עליכם לשמש דוגמה של דור יהודי חדש, חפשי מכל נגעי הגלות, של דור בן-חורין, יוצר, נועז, מעפיל, עומד בגבורה בפני כל צר ואויב, יודע להשתלט על אתני הטבע, להפריח השממה, לכבוש הים והאוויר, לעבוד ולייצר למען האדרת עצמאות ישראל ולעצב חברה עברית חדשה שלא תבייש עברנו ולא תכזיב כיסופי הגאולה המשיחיים של דורות.
עליכם להניח היסודות הנאמנים לעתיד האומה והמולדת.
…בהקמת המדינה עלינו על הר תלול. אין לנו עוד הברירה לעמוד במקומנו: או שנתגלגל במורד עד לתהום, או שנתקדם במעלה ההר עד הפסגה. קיומה ועתידה של מדינת ישראל מותנים בהגשמת חזון הגאולה, החזון היהודי האנושי, במלואו. מדינת ישראל אמרה ברורות את דברה – לא בנאומים ובהצהרות אלא בחוקים אשר היא מחוקקת, ובשני חוקים קבעה המדינה דמות האומה הנכספת: בחוק השבוּת ובחוק החינוך הממלכתי. חוק השבוּת רואה בקיבוץ גלויות משימתה הראשונה של המדינה, וחוק החינוך הממלכתי קובע דמות האוּמה שאליה שואפת המדינה.